האשמה מול אחריות

הבעיה היא ש…

אין טכניקה שיוצרת סנכרון  בין המודע לתת-מודע

למשל

קואצ’ינג,  סיינטולוגיה,  תטא הילינג,  הומניקישיין,  לנדמרק,  התדר, אקסס בארס, שיטת אריאן לב,  EMDR,
שיטות אליהו שירי,  אומגה,  מדיטציה,  שיטת ביירון קייטי,  CBT,  המסע,  מוח 1,  פרואקטיב,
נטאלי בן דוד – סאטיה,  מיינדפולנס Mindfulness,  שיטת אורה גולן,  שיטת אריק פלד,
סיי-קיי Psych-K,  שיטת דויטשר,  דמיון מודרך,  מרחב מודעות – מטאיזם,  נלפ – NLP

או אחרות שעוקפות את הבעיה עם כלים של דמיון מודרך, מדיטציות והצהרות חיוביות 
שמהווים אך ורק 'פלסטר' ועושים מניפולציה על המציאות
שגורמת לך לחיות באשליה ו… לחשוב שהבעיה נפתרה.

צריך להבין שכל הטכניקות מתמקדות רק ב- 1 מ-2 חלקי ה-Mind [מודע או תת-מודע] 
בנקודת זמן אחת ומתמקדות בסימפטום במקום בשורש התוצאה
ולכן נותנות [אולי] הקלה חלקית וזמנית אבל…  לא פותרות את הבעיה.

סנכרון בין המודע לתת-מודע פותר את הבעיה מהשורש ומבטיח הצלחה.