הסיבה האמיתית לפער בין הרצוי למצוי

הבעיה היא ש…

אין טכניקה שיוצרת סנכרון  בין המודע לתת-מודע

למשל

קואצ’ינג,  סיינטולוגיה,  תטא הילינג,  הומניקישיין,  לנדמרק,  התדר,  שיטת אריאן לב,  EMDR,
שיטות אליהו שירי,  אומגה,  מדיטציה,  שיטת ביירון קייטי,  CBT,  המסע,  מוח 1,  פרואקטיב,
נטאלי בן דוד – סאטיה,  מיינדפולנס Mindfulness,  שיטת אורה גולן,  שיטת אריק פלד,
סיי-קיי Psych-K,  שיטת דויטשר,  דמיון מודרך,  מרחב מודעות – מטאיזם,  נלפ – NLP

או אחרות שעוקפות את הבעיה עם כלים של דמיון מודרך, מדיטציות והצהרות חיוביות 
שמהווים רק 'פלסטר' ועושים מניפולציה על המציאות.

צריך להבין שכל הטכניקות מתמקדות רק ב- 1 מ-2 חלקי ה-Mind [מודע או תת-מודע] 
בנקודת זמן אחת ומתמקדות בסימפטום במקום בשורש התוצאה
ולכן נותנות [אולי] הקלה חלקית וזמנית אבל…  לא פותרות את הבעיה.

סנכרון בין המודע לתת-מודע פותר את הבעיה מהשורש.